אני חקלאי ויש לי גם מכולת קטנה בשכונת אל-פוח'ארי, בדרום מזרח ח'אן יונס, מול תחנת תימראז לאספקת גז בישול. ביום רביעי, 12.5.21, בשעה 15:30, עמדתי בפתח המכולת שלי. הבן שלי חמאדה הגיע עם שני בני דודים שלו, עמאר אל-עמור, בן 10, ועליאן אל-עמור, בן 11. הם רצו ללכת להסתפר ועברו אצלי כדי שאתן לחמאדה כסף. המספרה נמצאת במרחק של שני קילומטרים מהמכולת, ברחוב סלאח א-דין. נתתי לו כסף והם הלכו.

שעתיים אחר כך, בשעה 17:30, הם חזרו למכולת, אחרי שהסתפרו. הם לקחו נודלס להכנה מהירה והלכו הביתה. אני התיישבתי בפתח המכולת. הסתכלתי על השמיים במזרח וראיתי שני מסוקים ישראליים שריחפו במקום אחד ליד השני, ואז אחד פנה דרומה והשני מערבה. אחרי פחות מדקה, המסוק שפנה מערבה ירה טיל שפגע בחמאדה ובבני הדודים שלו, שהלכו בצד ימין של הרחוב. הם היו במרחק של בערך חמישים מטרים מהמכולת.

ראיתי אבק ועשן סמיך במקום שבו היו הילדים. לא ראיתי אותם. נכנסתי להלם ולא יכולתי לעשות כלום. העשן התפזר אחרי כמה דקות ואז ראיתי את שלושתם מוטלים על הכביש. רצתי אליהם בצרחות. לא היה אף אחד בסביבה. מרוב פניקה ובלבול רצתי בין הילדים לבין המכולת.

אחרי כמה דקות אנשים התחילו להגיע, וביניהם גם קרוב משפחה שלי, חאתם, בן 50. הוא לקח את עליאן, שהיה מוטל פצוע על האדמה ליד הכניסה לתחנת תימראז, במרחק של עשרים מטרים משני הילדים האחרים. חאתם הכניס את עליאן לאוטו שלו ונסע מיד לבית החולים האירופאי. הוא רצה לקחת איתו גם את עאמר ואת הבן שלי, חמאדה. אבל אמרתי לו ולאנשים האחרים שהיו שם שהם כבר נפלו שהידים. שניהם היו שרופים ברוב חלקי הגוף, גם בפנים.